<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן ר"ז</h1>
<h2>דף סד.</h2>
וביצ' עוף טמא אסורין ואמרו חכמים סימנין להבחין בין זה לזה כל שכודרת ועגולגולת וראשו אחד חד וראשו אח' כד וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים טהורה ואפילו הכי אין לוקחין (דף ס"ג) אותם מן הגוים אלא אם כן יאמר של עוף פלוני טהור הם אבל על הסימנים אין לסמוך דאיכא דעורבא דדמיא לדיונ'א) דסימנין לאו דאורייתא אך עת' (שם בתוספות) אין מצוין בינינו ביצי עוף טמא לפיכך הולכים אחר הרוב ואין חוששין לביצת טריפה, ולביצים שיש בהם דם ואוכלין (עיין בתוספות עכו"ם דף ל"ז ול"ח) מפת של עכו"ם שיש בו בצים ואין לחוש לבישולי עכו"ם מפני הבצים כי הקמח עיקר אחר שנתערבו ואינן בעין אבל בפשטיד"א של דגים ודאי אסו'ב) ולפיכך אין מוכרים ביצים אסורות לגוים ואפי' טרופות בקערה אלא אם כן אוכלם בפנינו או יבשלם שמא יתנם לתוך הפת, כי מה שהתירו חכמים למכור בצים טרופות, היינו בימיהם שלא היו אוכלים פת של עכו"ם. [סמ"ק סימן ר"ז]. א) דדמיא לדיונה בסימניה אך לא במראית העין. ב) משום שמנונית שהיה בעין דנאסר משום בישולי עכו"ם ומשום שלקות דנהי דהתירו פת של עובדי כוכבים ומזלות שלקות לא התירו ואף כי חזר השמנונית ונבלע בעיסה אין להתיר העיסה משום דקמח' עיקר כיון שנאסר השומן בעודו בעין קודם שנבלע ולא דמי לאובליא"ש דהתם נאפה יחד הכל בצים בתערובת העיסה לפיכך שייך לומר התם קמחא עיקר, והוראה זו דפשטיד"א של דגים דפרישית לא שייכא כ"א בשל עכו"ם כגון שהעיסה והדגים של עכו"ם דפשטיד"א ודגים של ישראל הרי זה בלאו הכי יש לאסור מפני שצריך להכשיר התנור בקיס' ואם לא הכשירוהו בקיסם אפילו הפשטיד"א עצמה אסורה בלא בליעת שום שומן דגים דנהי דהתירו פת של עכו"ם מכל מקום פת של ישראל שאפה עכו"ם ולא הכשיר התנור אסור עכ"ל.
<h2>דף סד:</h2>
ואם נתבשלו בצים דעוף טמא עם טהורים מותרים, ואם הטמאין קלופים אסורים גם האחרים, וביצה שיש בה אפרוח שנתבשלו עם אחרות לעולם אסורין כולםא) וביצה שהוציאוה בכח מן התרנגולת בעוד שהיא חיה מותרת ואין בה משום אבר מן החי (ש"ע והוא שאינה מעורה מגידין) וזו היא ששנינו (דף ס"ד) גיעולי בצים מותריןב). [סמ"ק סימן ר"ז]. א) אלא א"כ יש בו ששים מכל הביצה שיש בה אפרוח (ש"ע צריך ס"א בצים של היתר וי"א דכל ביצים דינם שוה ואוסרים אפילו אינן קלופים וכן יש לנהוג במקום שאין הפסד מרובה) ונכון הוא להזהר כשהאדם אוכל בצים מבושלות שלא לאכול מהם עד שיקלפי' כולם לדעת אם יש בהם אפרוח. ב) וצ"ע אם יש לחלק בין נגמרה בקליפתה ולא נגמרה.
<h2>דף צח.</h2>
ואם נתבשלו בצים דעוף טמא עם טהורים מותרים, ואם הטמאין קלופים אסורים גם האחרים, וביצה שיש בה אפרוח שנתבשלו עם אחרות לעולם אסורין כולםא) וביצה שהוציאוה בכח מן התרנגולת בעוד שהיא חיה מותרת ואין בה משום אבר מן החי (ש"ע והוא שאינה מעורה מגידין) וזו היא ששנינו (דף ס"ד) גיעולי בצים מותריןב). [סמ"ק סימן ר"ז]. א)0אלא א"כ יש בו ששים מכל הביצה שיש בה אפרוח (ש"ע צריך ס"א בצים של היתר וי"א דכל ביצים דינם שוה ואוסרים אפילו אינן קלופים וכן יש לנהוג במקום שאין הפסד מרובה) ונכון הוא להזהר כשהאדם אוכל בצים מבושלות שלא לאכול מהם עד שיקלפי' כולם לדעת אם יש בהם אפרוח. ב) וצ"ע אם יש לחלק בין נגמרה בקליפתה ולא נגמרה.
